מחלות כלי דם
מהי מערכת הדם?
בגוף האדם משתרעת לאורך קילומטרים רבים רשת מסועפת, מאין כמותה, של צינורות שתכלית אחת להם, הובלת הדם. הדם נע בשני מסלולים- האחד מהלב לרקמות והשני מהרקמות ללב. קיימות שלוש מערכות עיקריות המובילות דם : המערכת העורקית, המערכת הוורידית והמערכת הלימפתית. אלו הן מערכות “כבישים” מסועפות אשר מובילות את הדם, בסדר מופתי במסלולי תנועה שונים ומגוונים. המערכת העורקית מובילה דם מחומצן מהלב אל האיברים. המערכת הוורידית מובילה דם נטול חמצן, אך עשיר בפחמן דו חמצני, מהאיברים ללב. הקשר בין המערכת העורקית והוורידית הוא דרך הנימים, המהווים אתר מגשר בין שתי מערכות אלו. המערכת הלימפתית מובילה את הנוזל מהחלל הבין תאי, בעיקר באזורים המרוחקים של הגוף, לכיוון מרכז הגוף שם מתנקזת מערכת זו אל המערכת הוורידית. בכל אחת ממערכות אלו עלולות להופיע הפרעות, פתולוגיות בתפקוד, אשר הזנחתן עשויה לגרום להחמרה בהסתמנות הקלינית ולעיתים להוות סכנה לחיותו של איבר ואף סכנה לחיים במתארי קיצון.
אבחון מחלות כלי דם
מחלות עלולות להיווצר בכל אחת מהמערכות האמורות, במערכת העורקית, במערכת הוורידית ובמערכת הלימפתית. המחלות העורקיות יהיו לרב מחלות חסימתיות, כלומר מחלות בהן תהא הפרעה כלשהי בזרימת הדם התקינה לרקמות. לעתים קיימת הרחבה פתולוגית של העורק, הרחבה זו, כאשר קוטר העורק גדול ביותר מפי 1.5 מקוטרו הבסיסי קרויה מפרצת. אבחון מחלות חסימתיות לרב יהא עקב הסתמנות קלינית רלוונטית בשעה שאבחונן של מפרצות הוא לרב אקראי בבדיקות דימות שנעשו לתכלית אחרת לחלוטין.
הטיפול במחלות חסימתיות כמו גם מפרצתיות מבוצע, לאחר שיקול דעת מעמיק, ע”י כירורג כלי דם מנוסה
מחלות וורידיות נחלקות למחלות בהן נוצר קריש דם במערכות אלו או למחלות בהן השסתומים בתוך הוורידים אינם מתפקדים באורח תקין, אינם ספיקים וכתוצאה מכך הוורידים האמורים מתנפחים וגורמים לבצקת בגפיים, לרב התחתונים. הערכת הפתולוגיה הוורידית התווית תוכנית טיפול הולמת מבוצעת אף היא ע”י כירורג כלי דם מומחה. הפתולוגיה הלימפתית היא הבעייתית מכולם. זוהי פתולוגיה שאין לה מזור כירורגי והטיפול בה מבוסס על מניעת החמרת המצב הקיים. אמנם במקרים אלו תהא ההערכה הראשונית של המטופלים ע”י כירורג כלי דם אך עיקר הטיפול בהם יהא ע”י מעסים לימפתיים שחשיבות עבודתם לא תסולא בפז.
איזה בדיקות משמשות לאבחון מחלות כלי דם?
הבדיקות האבחנתיות הן בדיקות לא פולשניות וכוללות
- בדיקת הדמיה על קולית (אולטרסאונד) – בדיקה זו משמשת להערכת קוטרו של כלי הדם. בחלק הארי של המקרים משמש להערכת קוטרם של כלי דם, בעיקר בחיפוש אחר כלי דם מורחבים באורח פתולוגי.
- בדיקת דופלר – זוהי בדיקה הבודקת את זרימת הדם בכלי הדם. ומבוססת על אפקט פיזיקאלי הנקרא אפקט דופלר בו נמדדת מהירות הזרימה בכלי הדם. בדיקה זו משמשת להערכת נתוני הזרימה בעת העורקי.
- בדיקת דופלקס – בדיקה זו כוללת שני רכיבים מרכיב הדופלר שפורט לעיל ומרכיב ההדמיה העל קולית (האולטראסאונד) שבו מודגם מבנה כלי הדם בנוסף למהירות הזרימה של הדם בו. בדיקה זו משמשת להערכת נתוני הזרימה בכלי דם עורקיים וורידיים כאחד. לדוגמה – דופלקס וורידי רגליים ודופלקס עורקי צוואר. זוהי בדיקה יעילה ואמינה מאוד אך איכות בדיקה זו מושפעת מאיכותו של הטכנאי המבצע את הבדיקה.
- בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת אנגיוגרפית (Computerized Tomographic Angiography – CTA)- בדיקה זו היא בעצם צנתור מדומה, וירטואלי. מוזרק חומר ניגוד לווריד ועל פי תזמון מובנה של מכשיר ה- CT נסרקות המערכת העורקית והוורידית לכל אורך המקטע הנבדק. בדיקה זו יעילה מאוד ומאפשרת קבלת מידע אמין על נתוני כלי הדם, במתוכנת שאינה תלויה בטכנאי המבצע את הבדיקה.
- בדיקת תהודה מגנטית אנגיוגרפית (Magnetic Resonance Angiography – MRA) – בדיקה זו דומה מאוד לבדיקת ה – CTA אך מבוססת על טכניקה שונה. יתרונה הגדול ביכולתה לתת מידע אמין מאוד לגבי זרימת הדם בכלי דם קטנים ומסוידים בשוקיים לדוגמה, שתוצאת בדיקת ה – CTA אינה אמינה לגביהם בשל חוסר יכולת להבדיל בין הסיד שבדופן העורק לבין חומר הניגוד הזורם. יתרון נוסף בבדיקה זו היא העובדה שחומר הניגוד המשמש בבדיקה זו, הגדוליניום, אינו גורם לנזק כלייתי.
- צנתור כלי דם, אנגיוגרפיה –הליך פולשני המבוסס על הזרקת חומר ניגוד ישירות לכלי הדם, עורק ווריד כאחד. משמש כיום כהליך טיפולי בעיקר.
מהן מחלות כלי הדם הנפוצות ביותר?
יש הבדל בין מחלות בעץ העורקי לבין מחלות בעץ הוורידי. מחלות בעץ העורקי כוללות, כאמור, בעיקר מחלות חסימתיות, עקב טרשת עורקים, שביטוין הקליני יהיה – אירוע מוחי במקרה של הפרעת זרימה בעורקי התרדמה, אוטם שריר הלב – במקרה של הפרעת זרימה בעורקים הכליליים (העורקים המספקים דם ללב), הפרעה בהליכה – במקרים של הפרעה בזרימת הדם לרגליים. מחלות בעץ הוורידי יהיו לרב מחלות הנובעות מפגיעה בתפקוד התקין של השסתומים בכלי הדם, ההופכים ללא ספיקים וכתוצאה מכך מתרחבים הוורידים, לרב בגפיים התחתונים.
האם מחלת כלי דם יכולה לסכן חיים?
מחלה בכלי הדם העורקיים בהחלט עשויה לסכן את חיי המטופלים. טרשת העורקים עשויה להתבטא, כפי שצוין לעיל, או במתכונת של מחלה חסימתית או במתכונת של מחלה מפרצתית, בה מתרחב קוטר כלי הדם בשיעור ניכר ביחס לקוטרו המקורי. ככל שקוטרו של כלי הדם גדל הרי שדופן כלי הדם הופכת לדקה יותר ובהתאם גדלה סכנת קריעתו, פריצתו.
לאור נתונים אלו יש להקפיד להעריך את נתוני כלי הדם העורקיים ולאזן את גורמי הסיכון למחלה הטרשתית.
לקריאה על טרשת עורקים וחסימת כלי דם ברגללים לחצו כאן
טיפול במחלות כלי דם
תפקידו של כירורג כלי הדם הוא להעריך את נתוני כלי הדם של המטופל, להגדיר האם קיימת בעיה בזרימת הדם בכלי הדם השונים, מהי חומרתה של בעיה זו ומהי מתכונת הטיפול המיטבית בבעיה האמורה. לאור העובדה שטרשת העורקים אינה מחל מקומית אלא מערכתית הרי שתפקידו של כירורג כלי הדם מורכב וכולל התייחסות למכלול נתוניו של המטופל – מהי המחלה בה לוקה המטופל, דרגת חומרתה הקלינית, גיל המטופל, מחלות נוספות בהן לוקה המטופל וכדומה.
השקלול המורכב הזה יוליד בסופו של התהליך טיפול מיטבי למטופל. טיפול זה עשוי להיות טיפול שמרני המבוסס על איזון גורמי סיכון, טיפול צנתורי, אנדווסקולרי בו מטופל כלי הדם בגישה מילעורית או טיפול ניתוחי בו מותאם סוג הניתוח לאופי המחלה המטופלת, לרב התקנת מעקפים למקטעי העורקים החסומים.
