אי ספיקה ורידית
כל מה שרצית לדעת על אי ספיקה ורידית ולא העזת לשאול
כ – 30-50% מהנשים וכ- 15% מהגברים סובלים בבגרותם ממחלת ורידים כרונית ברגליים, המוכרת בפי העם בשם “דליות ברגליים”, עקב תפקוד לא תקין של השסתומים בורידים .
מהו תפקיד המערכת הורידית?
המערכת הורידית היא מערכת המובילה דם, לא מחומצן, מהאיברים השונים אל הלב. הדם מגיע לעליה הימנית, ממנו לחדר הימני, משם לעורק הריאה, שלמרות שמו מוביל דם לא מחומצן, לריאות. הדם עובר חימצון בריאות, וחוזר דרך ורידי הריאות, שלמרות שמם מובילים דם מחומצן, לעליה השמאלית ממנה לחדר השמאלי ומשם דרך המערכת העורקית לאיברים השונים, וחוזר חלילה.
מהי אי ספיקה ורידית?
המונח אי ספיקה ורידית מתאר תפקוד לא תקין של השסתומים במערכת הורידית, העמוקה והשטחית, כאחד. תפקידם של שסתומים אלו הוא למנוע חזרה של הדם, שהועבר ממקטע תחתון למקטע שמעליו (כיוון זרימת הדם במערכת הורידית הוא מהגפיים לכיוון הלב). כאשר השסתומים תקינים, נע הדם מההיקף למרכז הגוף – מהרגליים לכיוון הלב, בלבד. כאשר השסתומים אינם תקינים, אינם ספיקים, חלק מהדם שאמור לנוע לכיוון הלב, חוזר למקטע הוריד שמתחתיו וגורם להרחבתו בשל העובדה שמקטע זה קיבל דם הן מהמקטע שמתחתיו, שזהו המצב התקין, והן מהמקטע שמעליו, בשל אי ספיקת השסתומים, המצב הפתולוגי. תהליך זה יוצר תגובת שרשרת של הרס של מערכת השסתומים והרחבת המערכת הורידית, העמוקה או השטחית על פי מיקום השסתומים הפגומים.
מהו הביטוי הקליני של אי ספיקה ורידית?
אי ספיקה ורידית עשויה להתבטא בהרחבה של ורידי המערכת השטחית, אשר מהווה מרכיב הטורד את מנוחת הלוקים, ובעיקר הלוקות, בפתולוגיה זו בשל ההיבט האסתטי הכרוך בדבר. בשלבים מתקדמים יותר של האי ספיקה עשויים החולים להלין על תחושת כבדות ברגליהם, על נפיחות (בצקת), על יובש בעור, על התעבות של העור, על גרד ברגליים, על שינוי בצבע העור (גוון העור בשוק הרחיקנית הופך לחום), ולעיתים על הופעת כיבים בעור השוק, לרוב בהיבט הפנימי של השוק. לסיכום, מדובר על מגוון של הסתמנויות קליניות שעשויות להצריך טיפול ע”י כירורג כלי דם מומחה.
מהם גורמי הסיכון לאי ספיקה ורידית?
- גיל- אלסטיות דופן הורידים יורדת עם העליה בגיל ובעקבות מצב זה נפגע תפקוד השסתומים. משכך קיימת שכיחות יתר של אי ספיקה של המסתמים הקבוצת הגיל המבוגרת יותר.
- גנטיקה – קיימת שכיחות גדולה יותר של אי ספיקה ורידית, דליות בחולים שבני משפחתם לוקים בפתולוגיה ורידית.
- עישון.
- מין- קיימת שכיחות יתר של אי ספיקת שסתומים בורידי רגליהן של נשים. מקובל להניח שהדבר נובע מהריונות ומשינויים הורמונליים שחווה גוף האישה.
- השמנת יתר – מהווה גורם סיכון מוגבר לאי ספיקה בשל ה”התנגדות” לזרימה מולה צריכות מערכות הורידים ברגליים לעבוד.
- עמידה או ישיבה ממושכת- בשל חוסר תפקוד של שרירי הרגליים במצבים מעין אלו מנוטרלת למעשה פעולת המשאבה של שרירי הרגליים, פעולה הדוחפת את הדם הנמצא בורידים כלפי מעלה. מצב זה גורם להצטברות של דם בורידים, להרחבתם ולאי ספיקה של השסתומים.
מתי צריך לפנות לכירורג כלי דם כאשר יש בעיה בורידים?
כאשר אתם רואים ורידים מורחבים ברגליים , חשים תחושת כבדות, נפיחות בוודאי אם היא מלווה בתחושת כאב, מצב המטוייב עם הרמת הרגליים מומלץ לפנות לכירורג כלי דם, לצורך ביצוע אבחון מקיף וטיפול בבעיה.
גישות טיפוליות לאי ספיקה ורידית
עם ההתפתחות הטכנולוגית הביאה עמה גם שינוי בגישות הטיפוליות. הגישה הניתוחית הקלסית, נדחקה הצידה, והוחלפה זה מכבר ע”י גישות זעיר פולשניות לניטרול המערכת הורידית השטחית החולה. גישות אלו מבוססות על ניטרול הוריד החולה הן ע”י חום (לייזר וגלי רדיו), הן ע”י חסימה כימית לוריד (הזרקת חומר מטרש, סקלרותרפיה), או חסימת הוריד חולה ע”י שימוש קיטור או דבק. יש לזכור שלמרות כל האמור לעיל, מקום של כבוד שמור גם לגישה השמרנית שבבסיסה גריבת גרביים אלסטיים.
