כירורגיית כלי דם

מהי כירורגיית כלי דם?

מערכת הדם שלנו מורכבת מכלי דם, שהם צינורות אלסטיים, בחלקם קטנים ובחלקם גדולים, שתפקידם להעביר דם מהלב לאיברים השונים ומאיברים אלו חזרה ללב. כלי הדם נחלקים לכלי דם עורקיים, המובילים דם מהלב לאיברים השונים, לכלי דם ורידיים המובילים דם מהאיברים השונים ללב ולכלי דם לימפתיים המובילים את הנוזל בו “שוחים” התאים, בצינורות שמסלולם מקביל למסלול הוורידים, חזרה ללב. במצבים בהם מתעוררות  בעיות במערכת כלי הדם, נדרש טיפול ע”י רופא שתחום מומחיותו הוא כירורגיית כלי דם. ד”ר הלדנברג מתמחה באבחון וטיפול בכל מחלות כלי הדם: עורקית, ורידית ולימפתית.

מהן הבעיות העשויות להופיע בכלי הדם?

ניתן לחלק את מחלות כלי הדם למחלות של העורקים, למחלות של הוורידים ולמחלות של המערכת הלימפתית.

מחלת כלי דם של המערכת העורקית

העורקים הם כלי דם המובילים מהלב דם עשיר בחמצן וחומרים נוספים ההכרחיים לתפקוד התאים, בכל איברי הגוף. מרבית המחלות של כלי הדם העורקיים הן חסימתיות באופיין כלומר מחלות הגורמות להיצרות בכלי הדם השונים בגוף: העורקים המספקים דם ללב – העורקים הכליליים (הקורונריים), העורקים המספקים דם למוח – עורקי התרדמה (הקרוטידים) והעורקים המספקים דם להיקף, שאר איברי הגוף. ההפרעה בזרימת הדם לאיברים השונים נגרמת  בשל הצטברות של רובדי שומנים (כולסטרול) בדופן העורקים, המצרה את חלל העורק בו זורם הדם, וקרויה טרשת עורקים. טרשת העורקים תבוא לידיי ביטוי בכאב או בהופעת פצעים, לרב במקרים של הפרעה בזרימה לכלי הדם ברגליים. מחלה זו של כלי הדם ההיקפיים נקראת מחלה חסימתית של העורקים ההיקפיים או באנגלית – Peripheral Arterial Occlusive Disease – PAOD. בנוסף להפרעה החסימתית המתוארת עשויה להופיע מחלה מפרצתית של העורקים, במצב זה גדל קוטר העורק וקיימת סכנה, כאשר הקוטר גדול מאוד, של קריעה של העורק וכתוצאה מכך סכנת מוות.

גורמי הסיכון השכיחים להתהוות טרשת העורקים הם – לחץ דם גבוה, סכרת, עודף שומנים בדם, עישון ורקע משפחתי. הנזקים של המחלה, בהיעדר טיפול, עשויים להיות בלתי הפיכים ולגרום לסכנת חיים או לאובדן איבר, לרב גפיים תחתונים.  לחצו כאן לקריאה על טיפול בהפרעה בזרימת הדם לעורקי הרגליים

מחלת כלי דם של המערכת הוורידית

הוורידים מובילים דם, עשיר בפחמן חד חמצני הנוצר בתהליכי הנשימה התאיים, מהאיברים השונים חזרה ללב. בגפיים העליונים והתחתונים (בידיים וברגליים) שתי מערכות וורידים, מערכת עמוקה ומערכת שטחית. בניגוד למערכת העורקית קיימים במערכת הוורידית שסתומים שתפקדים למנוע חזרה של דם אחורה לאיבר ממנו יצא, בהתאם לנטייתו הטבעית לנוע מטה עם כוח הכובד.

כאשר השסתומים הללו אינם מתפקדים כפי שהם צריכים, כלומר הזרימה אינה חד כיוונית – לכיוון הלב, חוזר, כאמור,  חלק מהדם לכיוון האיבר ממנו יצא. מצב זה קרוי אי ספיקה (אס”ק) וורידית. אי ספיקה זו פוגעת לרב במערכת הוורידית השטחית אך עשויה לפגוע בחלק מן המקרים גם במערכת הוורידית העמוקה. אי ספיקה של המערכת הוורידית, השטחית או העמוקה, עשויה לגרום לבצקת, להרחבת הוורידים השטחיים – הופעת דליות, לעמדון ורידי – שינוי צבע עור השוק (היפר פיגמנטציה) הרחיקנית לחום ואף לכיבים הנוצרים בשל לחץ מוגבר במערכת הוורידית.

כירורגיית כלי דם במאה העשרים ואחת.  ד”ר איתן הלדנברג בראיון אצל רפי קרסו

קרישי דם בוורידים

בנוסף לאי הספיקה המתוארת ייתכן מצב בו נוצרים קרישי דם בוורידים, בין אם במערכת העמוקה, בשכיחות גבוהה יותר, או  במערכת השטחית. קרישי דם אלו עשויים להיווצר לאחר אירוע יוזם, אירוע שהיווה את הסיבה להיווצרות קריש הדם – provoked Deep Vein Thrombosis (DVT)  – כדוגמת מצב של העדר תנועה. לחילופין, יכול להיווצר קריש דם ללא אירוע יוזם – non provoked DVT . במצבים שבהם לא היה אירוע יוזם, חובה על הרופא המטפל לשלול סיבות לא  מכניות, כדוגמת נטייה מולדת לקרישיות יתר, כגורם לאירוע ולהתאים את הטיפול בהתאם. הטיפול הראשוני בפקקת, מלבד החתירה לאבחון הסיבה להיווצרותה, כולל טיפול ע”י נוגדי קרישה אשר משך הטיפול בהם ייגזר מהסיבה להיווצרות הפקקת. הטיפול ע”י נוגדי קרישה ניתן על מנת למנוע את גדילת קריש הדם בהיבט המקומי ועל מנת להקטין את הסיכון לתסחיף של קריש דם זה לריאות (תסחיף ריאתי).

בניגוד לעבר שבו חסימת ווריד הייתה בבחינת גזירת גורל הרי שכיום ניתן להשתמש בחומרים הממיסים קרישי דם, אם מאובחנת החסימה זו בשלב מוקדם, או שניתן לנסות ולפתוח את החסימות הקיימות במערכת הוורידית העמוקה בהליך צנתורי, אם וכאשר החסימה הכרונית המתוארת גורמת למגבלה בשגרת החיים של המטופל או המטופלת.

לחצו כאן לקריאה על טיפול באי ספיקה  ורידית

מחלה של המערכת הלימפתית והקשרה לכלי הדם

מערכת הלימפה היא מערכת ניקוז חד כיוונית (מהחלל הבין תאי אל מחזור הדם), המכילה צינורות וקשרי לימפה, המוליכים נוזל דמוי פלזמה ותאים מן הרקמות אל כלי הדם. מערכת זו היא חלק חיוני מהמערכת  החיסונית של הגוף . כשיש בעיה בתפקוד של מערכת הניקוז הלימפתי, מצטבר נוזל זה ברקמה הבין-תאית, ונוצרת נפיחות מקומית. תהליך זה קרוי בשל בצקת לימפתית.

בצקת לימפתית עשויה לנבוע משני מצבים

א. פגם מולד במבנה המערכת – העדר או מיעוט יצירה של צינוריות לימפה. מצב זה קרוי בצקת לימפתית ראשונית – primary lymphedema.

ב. פגיעה במערכת הצינוריות הלימפתיים בשל ניתוח, קרינה, זיהומים, לרב ע”י מזהמים אקזוטיים,  אי ספיקה וורידית כרונית,  אי ספיקת לב וכדומה. מצב זה קרוי בשל בצקת לימפתית שניונית  – secondary lymphedema.

יש לזכור שלא כל מצב בו נוצרת בצקת הוא ביטוי לפגיעה במערכת הלימפתית. הסימן העיקרי לבצקת לימפתית ראשונית הוא הופעתה בגיל מוקדם ללא גורמי סיכון אחרים להתהוותה. בשלבים מתקדמים של המחלה, בעיקר כאשר זו לא טופלה באורח הולם, עלולים להיווצר שינויים עוריים כרוניים ובמתארי קיצון עשויים הרגליים לגדול למימדים גדולים ולהפוך ל”רגלי פיל”.

לחצו כאן לקריאה על הטיפול בבצקת לימפטית

ד”ר איתן הלדנברג כירורג כלי דם בכיר

ד”ר איתן הלדנברג, מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי הלל יפה, חדרה, עוסק במגוון תחומי כירורגיית כלי הדם, הקלאסית והאנדווסקולרית.